דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
אוונגרד : לפני המבול

לפני המבול

מה אנחנו באמת יודעים על ההתחממות הגלובלית? את התשובות לשאלות אלו ונוספות תוכלו למצוא בקורס 'אסונות טבע'

מאת אור אלדד, סטודנט שנה ב' למנהל עסקים ופסיכולוגיה

מה זה צונאמי ואיך הוא משפיע על חברה? מה ההבדל בין הוריקן לטורנדו? מה אנחנו באמת יודעים על ההתחממות הגלובלית ורעידות אדמה? את התשובות לשאלות אלו ונוספות תוכלו למצוא בקורס 'אסונות טבע' של פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות בבינתחומי

גם בעידן המודרני, למרות שלל היכולות הטכנולוגיות והמדעיות, נותרנו פגיעים וחשופים לעוצמתם של איתני הטבע. מדי פעם מתרחשים אסונות טבע אדירים ברחבי הגלובוס: רעידות אדמה, צונאמי והתפרצויות געשיות והוריקנים וטורנדו בעלות תוצאות קטלניות. לכל אלו משמעויות כלכליות וחברתיות גדולות והשיקום שלאחר מכן עשוי להימשך שנים רבות ולצרוך משאבים ניכרים. במקביל לתהליכים הטבעיים הללו, ההתפתחות המהירה של התעשייה והכלכלה במאה השנים האחרונות הביאו לאסונות מעשי ידי אדם בתאונות ובתקלות מקומיות חמורות, שלהן השפעה סביבתית קשה ומתמשכת.


הקורס "אסונות טבע", המועבר על ידי פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי, מציג את האופן שבו מתרחשים אסונות טבע וכיצד יכולות מדינות וחברות להגדיל את חסינותן ומוכנותן לקראת התרחשותם.


"חשבתי על המתרחש בעולם ועל העובדה שאנחנו מגלים סוג של קהות חושים ואולי אדישות לאסונות ולסבל שהם גורמים", מספר פרופ' יאיר. "בבית הספר לקיימות אנחנו עוסקים בכך בהרבה אופנים בקורסים השונים, אך לא קיים קורס יחיד שזה המיקוד שלו. לכן, החלטתי ללמד על אסונות טבע ועל קטסטרופות מעשי ידי-אדם. זאת, מאחר וניתן להבין ולהשליך מהטעויות ומחוסר המוכנות של מדינות וחברות אנושיות ברחבי העולם על האופן שבו מדינתנו צריכה להיות מוכנה. לא פעם בישראל השיח מוטה לכיוון ביטחוני ולתוצאות האפשריות של מלחמה, אבל הטבע עצמו יכול לחולל נזקים עצומים פי כמה. מכאן, שמטרת הקורס הינה לעורר מודעות ולפקוח את עיניהם של הסטודנטים למתרחש בעולם", מסביר פרופ' יאיר. חשוב לזכור שבשל העובדה שישראל ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטוניים, המוכר בשם ׳השבר הסורי-אפריקני׳, היא מועדת לפורענות מבחינת פוטנציאל לרעידות אדמה. אנו יודעים על רעידות אדמה רבות שהתרחשו באזורנו כבר בזמן העתיק בימי התנ״ך".

 



דוגמא לאסון מעשה ידי אדם שנידון באחת ההרצאות בקורס הוא אסון הנפט של אקסון ולדז, שנחשב לאחד האירועים הימיים הסביבתיים החמורים בהיסטוריה. ב-24 במרץ 1989 נפגע מיכל נפט של חברת הדלק אקסון משרטון מול חופי דרום מדינת אלסקה שבארה"ב. הפגיעה הובילה לדליפת  כמויות עצומות של נפט גולמי, שהסבו נזק סביבתי ואקולוגי מהחמורים ביותר בתולדות צפון אמריקה.


במהלך ההרצאה נדונו ההשפעות משלל התחומים של האסון המדובר – כלכלי, פוליטי, חברתי וסביבתי. כמו כן, הוצגו דרכים להתמודדויות עם אסונות מסוג הזה, מדיניות היפטרות מפסולת של חברות ומדינות שונות אז וגם היום, למשל, קבירת הפסולת באזורי פריפריה (כמו בישראל, עם הקמת אתר השלכת הפסולת ״דודאים״ בדרום הארץ). מדיניות זו מתארת תפיסה נפוצה לגבי שלל תחומים בחיינו - אם זה לא מולנו אז זו לא בעיה שלנו, וזו כנראה גם לא בעיה כלל. אך זו טעות מהסיבה הפשוטה שזו כן בעיה שלנו, והשאלה הנכונה לשאול היא לא האם, אלא מתי ואיך אנו נערכים לזה.


המודעות ותשומת הלב שלנו לבעיות ולאסונות במגרשים האחוריים של מקומות אחרים היא הזדמנות ללמוד וליישם מטעויות עבר בטרם נעשה אותן בעצמנו. רק בעזרת המודעות שלנו לבעיות נוכל לפעול על מנת להגיע לפתרונות בכל תחום בחיינו.

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות

דואר אלקטרוני:  
אני מאשר קבלת ניוזלטר ועדכונים (דוא"ל, SMS)